מחזור 64

אתר מורשת הפלוגה

​

 

פלס"ר 7 - רקע היסטורי / אלי ריקוביץ 

      

הפלס"ר בתקופת שרותינו -מחזור אוגוסט 64

​

רובנו התגייסנו לפלוגת הסיור של חטיבה 7 בחודש אוגוסט 1964,  מי מרצונו ומי כפי שהוצב. באותה עת הפלוגה היתה ממוקמת ב"מחנה נתן", בחלקו הצפון מזרחי של המחנה ובקירבת נחל בקע בו זרמו בנחת מי ביוב מצחינים. הבסיס  שלנו היה ממוקם ממזרח לגדוד 46 ומצפון לגדוד 9, שבחדר האוכל שלו השתמשנו. הפלוגה אז היתה חלק מגדוד 46, שהיה תחת פיקודו של סא"ל גדעון גורדון.

על פלוגת הסיור שלנו פיקד רס"ן אליעזר גלובוס, שקיבל את הפיקוד על הפלוגה מרס"ן עמי רדיאן (שהחליף את סרן בנצי כרמלי עם שחרורו של זה מצה"ל).  גלובוס, שהיה כבן 29 עם גיוסנו לצה"ל, שימש, לפני הגיעו לפלס"ר, כקצין מודיעין ששאף בכל מאודו לעבור לתפקיד פיקודי בכלל – ולפיקוד על פלוגת הסיור – בפרט. גלובוס מילא תפקיד זה מחודש יולי 64 ועד חודש יולי 66.

במסגרת זו של גדוד 46,  היינו מחזור ג' של הפלוגה,  כאשר, במהלך שירותנו, הפכה הפלוגה מפלוגה במסגרת גדוד 46, ליחידה חטיבתית עצמאית – פלוגת סיור 643. זמן לא רב לפני גיוסנו קוצר משך שירות החובה לשנתיים וחודשיים בלבד, לאור ההערכה שהמצב הבטחוני באותה תקופה איפשר לעשות זאת, מבלי לפגוע בביטחון וביכולת התיפקוד של צה"ל.

בתקופה שלפני גיוסנו השתתפה הפלוגה בתרגיל העוצבתי "כפיר" בו הופעלה הפלוגה במשימות חטיבתיות על פי תורות לחימה עדכניות. ביצועיה של הפלוגה בתרגיל היו מעולים והיא צוינה על הישגיה הנאים מההיבט המבצעי ומרמת הכשירות שהציגה.

באותה תקופה היו בצה"ל 3 פלוגות סיור חטיבתיות סדירות בלבד – סיירת צנחנים במסגרת חט' 35 של הצנחנים, סיירת גולני במסגרת חט' 1 – חטיבת גולני וסיירת שיריון – פלס"ר 7 , במסגרת חטיבה 7. כל שאר פלוגות הסיור החטיבתיות היו פלוגות מילואים.

 

​

​

 

היסטוריה של פלס"ר 7

​

תחילת הדרך

​

היחידה הוקמה בחודש נובמבר 1948.

בין השנים 48-52 פעלה היחידה כפלוגת סיור 17.

בין השנים 52-55 פעלה היחידה כיחידת סיור 17, בפיקוד צביקה דהב.

בין השנים 55-56 פעלה היחידה כיחידת סיור 17 בפיקוד איציק בן ארי והשתתפה במסגרת זו ב"מבצע קדש".

עם הקמתה, התבססה היחידה על הכלים הבאים: 24 משורינים אנגליים, 36 ג'יפים CJ-3 (בדומה לג'יפים בהם השתמשנו בתחילת שירותנו), 2 משורינים GMC, 2 זחל"מים עם תותחי 6 פאונד (נשק נ.ט. בריטי בקוטר של 57 מ"מ שהיה נפוץ במלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי והאמריקאי) ואוטובוס / משאית משורין.

במהלך השנים הוחלפו המשורינים האנגלים והזחל"מים עם תותחי 6 פאונד, בכלים אחרים, בהתאם לכלים הרלבנטיים בכל תקופה.

בשנותיה הראשונות עסקה היחידה בתפקידים הבאים :

​

• סיורי אבטחה במרחב שבין קסטינה לאילת

• מארבים ומניעת כניסת מסתננים בדרום

• השתתפות באבטחת הכבישים בגזרות מצפה רמון, עין גדי, הערבה וכו

• השתתפות בפעולות התגמול

 

פעילות הפלוגה ב-"מבצע קדש" (29/10/56 – 5/11/56)

​

היחידה לקחה חלק פעיל מאד ומרכזי, במסגרת חטיבה 7, במבצע "קדש". על הפלוגה הוטלה המשימה החשובה לאתר את מעבר הדייקה (מעבר בין ג'בל הילל  לג'בל דלפה) ולבחון את העבירות בו, באופן שיאפשר העברת כוחות החטיבה אל המרחב ממערב למתחמי אבו עגילה – שלא דרך ציר הכביש הראשי -  ותקיפת המתחמים האלה מאחור (ממערב למזרח).

הפלוגה הצליחה מאד במשימותיה, ועל פעולותיה אלה הוענק לפלוגה כולה ציון לשבח ע"י אלוף פיקוד הדרום האלוף חיים לסקוב.

 

פעילות הפלוגה אחרי "מבצע קדש"

עיקר פעילות הפלוגה, אחרי "מבצע קדש", התרכזה בהפקת לקחים מקרבות התנועה במבצע, בבניית הכוח, בגיבוש תורות הלחימה לפלוגה ובאימונים אינטנסיביים. במהלך תקופה זו, ובעיקר בתקופתו של עמי רדיאן כמפקד הפלס"ר, גובשה תורת הלחימה של הפלס"ר.

יעוד, תפקידים ומבנה הפלס"ר

​

 יעודי הפלס"ר - 

​

• יעודי הפלס"ר, כפי שהוגדרו בחוברות תורת הסיור בשריון באותה עת, היו כדלקמן:

• להשיג ידיעות על אויב וקרקע, במהירות ובקצב הדרושים לפעילות החטיבה ויחידותיה.

• למנוע מהאויב ידיעות והפתעה של כוחותינו בזמן ובמרחב הדרושים לאויב.

• לפעול בתפקידי לחימה המביאים לחיסכון בכוח.

• להוביל כוחות ליעדיהם ולסייע למפקדים בפיקוד ושליטה.
   

תפקידי הפלוגה -

​

תפקידי הפלס"ר הוגדרו כדלקמן :

            סיור,  אבטחה, פשיטות ופעולות מיוחדות, ניווט וקישור.

 

מבנה הפלס"ר - 

​

בשגרה – הפלוגה כללה שלוש מסגרות:

​

• מחלקות הכשרה – שתפקידן להכשיר את לוחמי הפלוגה למילוי תפקידיהם.

• מחלקה מבצעית – שתפקידה לפעול על פי הצורך והנדרש ולהביא לידי ביטוי את יכולות הלוחמים בהתאם להכשרתם.

• מחלקת מפקדה – שתפקידה לתמוך במסגרות האחרות.

 

 

בלחימה – התבססה הפלוגה על פעולה בשלושה צוותי סיור זהים שכללו, כל אחד:

​

• מח' ג'יפים , 4 ג'יפים

• זחל"מ, מפקד צוות.

• זחל"מ ,סיירים חבלנים.

• זחל"מ מרגמות – לא אורגני (מצוות מגד' 9).

• 2 טנקים – לא אורגניים של הפלוגה (מצוותים מאחד מגדודי החטיבה).

• נ.נ פינוי.

• נ.נ חימוש.

 

 

 

הפעילות בתקופת שירותנו

​

עברנו את מסלול ההכשרה הבא :

• טירונות               - כארבעה חודשים,

• קורס סיור            - כשלושה חודשים.

• קורס מפקדי סיור   - כשלושה חודשים.  

 

חלק מהלוחמים עבר קורס נהיגה.

בסיום קורס מפקדי סיור השתלב חלק מהלוחמים במחלקה המבצעית, חלק השתלב בהדרכת המחזור הבא, חלק הלך לקורס קצינים וחלק – ליחידות אחרות של השיריון.

ביולי 1965 יצאו 18 החברים הבאים לקורס קציני חי"ר בבה"ד 1 בכפר סירקין :

אלי פייפל, אהל גונן, נח פישר, עלי יוסיפוביץ, עמוס איילון, עמירם רכבי, יוסי פלטין, יואב בכר (שגיא), ישראל וייסבלום, אלי ריקוביץ, ניר דונת, אברהם קוסטליץ, גיורא נטע, שלומי מנדל, שמחה קליין, דוד שובל, חיים רפופורט ולאחר כמה חודשים גם יעקב ירקוני.

בסיום קורס הקצינים – בתחילת 1966 -  דוד שובל, אברהם קוסטליץ, עלי יוסיפוביץ  ויואב שגיא עברו הסבה לשיריון.

חיים רפופורט עבר קורס קמ"נים, ישראל וייסבלום הוסמך כקצין במועד מאוחר יותר.

הקצינים הבאים עברו קורס קציני סיור : אלי פייפל, אהל גונן, נח פישר, עמוס איילון, אלי ריקוביץ, ניר דונת, גיורא נטע, שלומי מנדל, שמחה קליין, יוסי פלטין, עמירם רכבי ויעקב ירקוני.

בתום קורס קציני הסיור, חזרו לפלוגה הקצינים הבאים :

-          עמוס איילון, שלומי מנדל, שמחה קליין ואהל גונן – שחזרו לפיקוד על מחלקות ההכשרה בקורס מפקדי סיור (כאשר שמחה  עזב את הפלוגה בהמשך ועבר, בשלושת חודשי השירות האחרונים, להדרכה בבסיס הטירונים "חסה").

-          אלי ריקוביץ – חזר לפיקוד על המחלקה המבצעית.

-          יעקב ירקוני - חזר בקצין במועד מאוחר יותר, לאחר שסיים את קורס הקצינים.

 

כאמור, התקופה במהלך השירות הסדיר (אוגוסט 64 – אוקטובר 66) התאפיינה בשקט יחסי ובהעדר אירועים בטחוניים משמעותיים.

אורי אור החליף את אליעזר גלובוס בפיקוד על הפלוגה, בחודש יולי 66.

הלוחמים ממחזור 64 השתחררו בחודש אוקטובר 1966, בתום שנתיים וחודשיים -  למעט עמוס איילון, שלומי מנדל (שקד) ואלי ריקוביץ – שהמשיכו את שירותם בפלוגה כמפקדים, בעוד שדוד שובל – המשיך בשירות צבאי כמפקד – שריונאי, עד לדרגת תת-אלוף.

​

​

הפלס"ר אחרי אוקטובר 1966

 

הפלס"ר במבצע מגרסה (פעולת סמוע)

ב – 13 בנובמבר 1966 לקח הפלס"ר חלק בפעולת תגמול נגד העיירה סמוע (מבצע שכונה מבצע "מגרסה"). על הפלוגה הוטל להוביל את הכוחות בתנועת לילה לעמדות בגזרת רוגם-אל –מדפע, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים לתקיפת העיירה עם שחר. כמו כן, הוטל על הפלוגה לטהר כפר בדואי קטן באזור.

 

הפלס"ר במסגרת "המלחמה על המים" בצפון

 

בחודש ינואר 1967 ובחודש אפריל 1967 לקחה המחלקה המבצעית של הפלס"ר חלק פעיל בפעילות נגד הצבא הסורי, בגבול הצפון, במסגרת "המלחמה על המים", ע"י הובלת כוחות וסיוע בניהול אש בגזרות תל קציר, אלמגור ותל דן.

 

 

הפלס"ר במלחמת ששת הימים

 

פעילות הפלס"ר במלחמת ששת הימים (5 ביוני – 10 ביוני 1967), היתה חלק מכונן בהסטוריה של היחידה.

 

במלחמה זו באו לידי ביטוי הערכים הנעלים שעל פיהם חונכו המפקדים והלוחמים בפלס"ר -  ערכים של דבקות במטרה, תעוזה ואומץ לב, הקרבה, רעות ואחוות לוחמים וכושר עמידה בתנאים קשים ביותר.

 

במהלך המלחמה הוביל הפלס"ר את החטיבה לתוך רצועת עזה, השתתף בקרבות ההבקעה המרים בצומת רפיח והג'יראדי בואכה אל עריש.

 

משימות ומהלכי הפלסר בפתיחת המלחמה

 

 

הסיירת תוקפת בצומת רפיח

 

מסלול הלחימה של הסיירת ביום הראשון למלחמה – 18 שעות רצופות של לחימה, 16 הרוגים, 10 צל"שים

 

בהמשך – במהלך שלוש היממות הבאות – 72 שעות – 220 ק"מ - הוביל הפלס"ר את החטיבה בהמשך הקרבות בציר המרכזי של סיני (ג'בל ליבני – ביר גפגפה – צומת איסמעליה).

​

ביום ג' בלילה (6/6/67), יום השני ללחימה, בצומת ביר לחפן, הצטרפו לפלוגה 5 לוחמים-מש"קי סיור, שהשתחררו מהשרות הסדיר בפלס"ר 7 באוקטובר 66, וטרם שובצו ליחידות מילואים :

יעקב הלוי ז"ל, ליאון קולבר (קובלסקי), עמי אתגר (תג'ר), דני שלו (ספוקויני) ויעקב נבות (ביטון), לאחר שביוזמה ברוכה ובדרך לא דרך, הגיעו למחנה נתן, בכוחות עצמם ומבלי שגויסו כלל, שם הצטיידו ומצאו דרך לחבור אל הפלוגה ולקחו חלק בהמשך הלחימה הלאה עד לסיום המלחמה.

​

ביום שישי עם שחר (9/6/67 ) , בתום ארבעה ימי לחימה קשים ועקובים מדם, היתה הסיירת הכוח הראשון שהגיע לתעלת סואץ.

 

סיכום המלחמה

 

במשך 4 יממות רצופות – 96 שעות – הובילה הסיירת את החטיבה, לקחה חלק פעיל בפריצה לחאן יונס, בכיבוש מתחם צומת רפיח, בפריצה וההבקעה של מתחם הג'יראדי, בהגעה לאל עריש, בהשתלבות בלחימה על ביר לחפן וג'בל ליבני, באבטחת אגפי החטיבה בתנועה דרך ביר חמה לג'בל מערה, באיתור הכוחות המצריים במרחב המלייז, בהובלת החטיבה להתקפה דרך ציר בלוקדה, בהובלת החטיבה לאזור "טסה" ובביצוע פשיטת לילה ארוכת טווח עד לצומת איסמעיליה.

 

במהלך פעולותיה אלה, נפלו 16 ממפקדיה ולוחמיה, ומספר לוחמים ומפקדים נוספים נפצעו – חלקם פציעות קשות. כמו כן, איבדה הסיירת במהלך המלחמה כלים רבים.

 

ל – 10 מפקדים ולוחמים של הסיירת הוענקו צל"שים (עיטורים), חלקם – לאחר מותם – המספר הגבוה ביותר של עיטורים לפלוגה במלחמה אחת מקום המדינה.

 

רשימת הנופלים (לפי סדר א'-ב')

​

יורם אבולניק, יוסי אלגמיס, אליהו גושן, שאול גרואג, אבי דוד, שמואל חכם, אליהו יוסף, יעקב ירקוני, בנצי ניסנבוים, חיים פניכל, בנצי צור, שלמה קניגסבוך וחן רוזנברג.

בנוסף נפלו גם שלשה חיילי מילואים שצוותו לפלס"ר – מרדכי זוילי, יעקב יעקובי ומיכאל פולק.

 

רשימת מקבלי העיטורים

​

עיטור העוז – חיים פניכל ז"ל.

עיטורי  המופת – עמוס איילון, בייליס שמואל, גרואג שאול ז"ל, זנד אורי ז"ל, ירקוני יעקב ז"ל, ישבי משה, לביא (עציוני) חיים, פרח משה, ריקוביץ אלי.

​

הפלס"ר אחרי סיום מלחמת ששת הימים

​

למרות האבידות הכבדות לא איפשר המצב  את הוצאת הפלס"ר לאחור לצרכי רענון והתארגנות והפלס"ר המשיך במילוי משימות בקו התעלה.

אורי אור – המ"פ – קודם לתפקיד קצין האג"מ של החטיבה ואלי ריקוביץ מונה למ"פ הפלס"ר.

הפלס"ר השתלב במסגרת "כח גבעון" – כח מאולתר בפיקודו של יוסי פלד – מ"פ פלוגת קורס מכ"ים של גד' 9 -  שקיבל אחריות על הגזרה המרכזית של תעלה, בין גשר פירדאן לאגם המר הגדול. הכח כלל את פלוגת החרמ"ש של יוסי פלד, פלוגת טנקים ואת הפלס"ר, ובמסגרת אחריותו על הגזרה, ניהל חילופי אש תדירים עם הכוחות המצריים ממערב לתעלה.

בהמשך, דילג הפלס"ר לאחור – לאזור ג'בל ליבני – לצורך השלמת קורס מש"קי סיור, שהופסק באמצע עם פרוץ המלחמה. עם סיור הקורס הוחזר הפלס"ר לאזור התעלה והוטלה עליו האחריות על אזור ראס – סודר, מדרום לעיר סואץ, על גדות מפרץ סואץ.

בנוסף, הוטלו עליו משימות נוספות של הובלת כוחות לאיתור ולפינוי רק"מ בסיני שבוצעו בהצלחה באחריות של יוספי דיטל וביחד עם  יחיאל לשמן – מהמש"קים הותיקים של הפלס"ר באותה עת.

 

 

במסגרת התארגנות כוללת של החטיבה, הועבר הפלס"ר למחנה האו"מ ברפיח לתקופה קצרה, ומשם – הועלה לראשונה לרמת הגולן והתמקם במחנה סורי נטוש באזור נפח. שם החלה ההיסטוריה החדשה של הפלס"ר.

ברמת הגולן החליף עמוס איילון את אלי ריקוביץ בפיקוד על הפלוגה שהוחלף בהמשך על ידי שלמה באום.